ע"א 4372/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לתוקפה של הסתלקות מירושה לפי הדין הישראלי. המערערת, שביקשה לוותר על הירושה, טענה כי המניעים להסתלקות מירושה אינם רלוונטיים וכי אין לפסול את ההסתלקות. עם זאת, בית המשפט קבע כי בעוד שמניעי ההסתלקות אכן אינם רלוונטיים, על בית המשפט לבחון את הנסיבות שמחוץ לדיני הירושה על מנת לוודא כי זכויותיהם של צדדים סמוכים אינן נפגעות. במקרה זה, נמצא כי ההסתלקות הייתה ניסיון לפגוע בזכויותיהם של נושיו של היורש, לרבות אשתו, ועל כן מהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי. משכך, נדחתה העתירה למתן תוקף להסתלקות. עוד קבע בית המשפט כי ההסתלקות עצמה אינה פורמלית גרידא וכי עקרון תום הלב חל במקרה זה. מאחר שלא ניתן היה לבסס את תום ליבה של המערערת, נמצא כי ההסתלקות אינה תקפה. לפיכך, הערעור נדחה, ונפסק כי המערערת היא היורשת של מחצית מעיזבון אמם. בנוסף, הורה בית המשפט למערערת לכסות את הוצאותיו של המשיב הראשון, בסך 5,000 ש"ח.