ע"פ 6137/05

תקציר

המערער, רובשון שלומוב, נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין רצח בכוונה תחילה של רפול אברומוב וקשירת קשר לביצוע פשע, לאחר מותו של האחרון בדקירה. במהלך המשפט זיהה אחד מעדי הראייה, שלום אברמוב, את הסכין ששימשה לביצוע העבירה כשייכת למנוח. בעקבות זאת תוקן כתב האישום ושלומוב זוכה במסגרת הסדר טיעון, בעוד אחיו הודה בהריגה. לאחר מכן עתר שלומוב לבית המשפט קמא בדרישה לפיצוי בגין תקופת מעצרו והוצאות ההגנה, אך בקשתו נדחתה. גם הערעור על דחייה זו, שהובא בפני בית המשפט העליון, נכשל. בית המשפט קבע כי שלמה לא עמד בדרישות הפיצוי לפי סעיף 80 לחוק העונשין, שכן החלטת התביעה להעמידו לדין הייתה סבירה על סמך הראיות שהיו קיימות באותה עת. זאת ועוד, הצהרותיו הכוזבות והתנהלותו המטעה במהלך החקירה תרמו באופן משמעותי להגשת כתב האישום ולמעצרו לאחר מכן. בית המשפט הדגיש כי סעיף 80 מחייב איזון בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי, ובעניינו של שלומוב הכף נוטה לטובת האחרון. בנוסף, בית המשפט מצא כי חירותו של שלומוב לא נבעה אך ורק מהמקרה הנוכחי, שכן הוא ריצה עונשי מאסר מקבילים במקרים אחרים, וטענת "כוח המיקוח" שלו לפיצויים אינה ראויה. השופט ד' ברלינר, שכתב את פסק הדין, נתמך על ידי השופטים א' א' לוי וד' חשין.