ת"א 59532/05

תקציר

התובע, בעל מחצית הזכויות בקרקע מוחכרת, תבע את הנתבעים, בעלי המחצית השנייה, בגין החזקה בחלק מהחלקה ודמי שימוש, לתקופה שבין שנת 2000 לשנת 2005. הנתבעים תפסו את הקרקע ללא הסכמת התובעת ועשו בה שימוש בניגוד לחוקי התכנון ולהוראות הסכם החכירה. התובעת טענה כי הנתבעים פעלו כקבוצה ולכן יש לחייבם ביחד ולחוד. הנאשמים טענו כי פעלו בנפרד ויש לחייבם בנפרד, אם בכלל. בית המשפט בערכאה הראשונה דחה את טענת התובע כי יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד וקבע כי התובע לא ביקש להשתמש במקרקעין טרם הגשת התביעה, ולפיכך דחה את התביעה לדמי שימוש. עם זאת, בית המשפט לערעורים ביטל את פסק הדין והחזיר את התיק לחקירה נוספת. בית המשפט המחוזי בחן מה החזיקו הנתבעים, באילו אזורים, מהם השימושים והאם השימוש בהם מנע מהתובע לעשות שימוש סביר במקרקעין בהתאם לחלקו. בית המשפט מצא כי החל משנת 2001 נמנע מהתובע להשתמש בקרקע. בית המשפט קבע, כי יש לחייב את הנתבעים בגין ההנאה שהפיקו מהשטח החורג מזכויותיהם, לאחר ניכוי השטח התפוס על ידי פולש. בית המשפט התייחס לממצאי המומחים שמונו על ידי בית המשפט וקבע כי נטל ההוכחה הוא על הנתבעים להוכיח כי החזיקו בשטח קטן מזה שנקבע על ידי המומחים. בית המשפט דחה את גרסאות הנתבעים בדבר היקף החזקותיהם, אשר היו בלתי הגיוניות וסותרות את חוות הדעת ותצלומי האוויר. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע דמי שימוש או הנאה במקרקעין שחרגו מזכויותיהם בשטח הפנוי, כדלקמן: אסנת חויבה לשלם 154,854.39 ₪; שלתם, צוברי ואיציק הובלות חויבו לשלם ביחד ולחוד 6,958.8 שקל; ששון ורן חויבו לשלם ביחד ולחוד 443,818.29 שקל; ואלי ויעקב חויבו לשלם ביחד ולחוד 42,565.77 שקל. בית המשפט דחה את התביעה נגד עובדיה, יצחק ואיציק הובלות מחוסר ראיות, אך הורה לתובע לשלם להם סכום סמלי עבור הוצאותיהם. בית המשפט הורה לתובע לשלם חלק מהוצאות הנתבעים, בסכומים משתנים בהתאם לנתבע.