ע"א 2822/00

תקציר

רזון בנימין ערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר לאחר שנפצע באצבעותיו בעת שעבד בחברת חרות בע"מ. בנימין עבד בחברת חרות בע"מ כעוזר טכנאי ונשלח לתקן מזגן במכון קלוד בגבעתיים. בעודו מנסה לתפוס חלק שנפל מהמזגן, איבד בנימין את שיווי משקלו וחתך את אצבעותיו בגיגית הניקוז של המזגן. המוסד לביטוח לאומי קבע כי לבנימין נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 7%. בנימין טען כי הפגיעה נגרמה בשל חוסר יציבות של הסולם שסופק על ידי מכון קלוד. חברת חרות בע"מ לא החזיקה בסולם כדי לייצב אותו, ולא סיפקה לעובדיה סולמות, מה שאילץ אותם להיעזר בלקוחות. המשיבים טענו כי בנימין מעד משום שניסה לתפוס חלק מהמזגן. בית משפט קמא קיבל את עמדת המשיב ומצא כי בנימין לא הביא ראיות מספיקות כדי להטיל את האשמה על המשיבים. עם זאת, בית הדין לערעורים חלק על כך וקבע כי חברת חרות בע"מ התרשלה באי אספקת סולמות לעובדיה ובהפרת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה). עוד קבע בית המשפט כי הסיכון לנפילה מסולם אינו תלוי אך ורק ביציבותו וכי רשלנות המשיב תרמה לתאונה. יתר על כן, ניסיונו של בנימין כטכנאי לא העיד על רשלנות תורמת מצדו. לפיכך, קיבלה ערכאת הערעור את הערעור, דחתה את פסק דינו של בית משפט קמא וקבעה כי על המשיבים לפצות את בנימין בגין הנזק המוסכם. כמו כן חויבו המשיבים לשלם שכר טרחת עורך דינו של בנימין.