סע"ש 37448-02-16

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של הסכם קיבוצי בענף הבנייה על תביעת התובע להפרשות ותשלומים שונים מהנתבע, מעסיקו לשעבר. התובע, עובד הנתבעת, טען כי על הנתבע חל צו הרחבה המזכה אותו במספר תשלומים, לרבות הפרשות לפנסיה, דמי חגים והפרשות לקרן השתלמות. בית המשפט הסכים כי הצו חל על הנתבעת, בהיותה חברת בנייה ואחזקה הרשומה ככזו. חלק מתביעות התובע נדחו מחמת התיישנות, שכן הן נגעו לזכויות שלא מומשו בשלוש השנים שקדמו להגשת התביעה. התובע טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים משום שהנתבעת הרעה בתנאי עבודתו בכך שדרשה ממנו לבצע עבודות שאינן חשמליות, שינתה את תלושי השכר שלו ולא שילמה דמי נסיעה. עם זאת, בית הדין צידד בנתבעת והגיע למסקנה כי תפקידו של התובע כרוך במטלות שונות וכי העבודה שהוטל עליו לבצע אינה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. מכאן, שהתפטרותו של התובע אינה מזכה בפיצויי פיטורים לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים. התובע תבע גם תשלום שעות נוספות, דמי חגים, דמי הבראה, דמי נסיעה והפרשות לפנסיה, שבית המשפט קיבל באופן חלקי. השופטת הסכימה כי התובע זכאי לגמול שעות נוספות עבור התקופות 2/2009 עד 6/2009 ו-1/10/10 עד תום העסקתו, שכן הנתבעת לא סיפקה יומני עבודה כלשהם כדי לסתור את טענות התובע. עם זאת, הסכום הנתבע הופחת משום שהתובע עבד פחות בחודשיים האחרונים עקב מחלת אביו. בית המשפט פסק לתובע דמי חגים, למעט הימים שחפפו את השבת, וחישב את הסכום על סמך סיכומי התובע. התביעות לדמי הבראה ודמי נסיעה נדחו משום שהתובע קיבל דמי הבראה ולא הוכיח כי נשא בהוצאות נסיעה, למרות שקיימת תחבורה ציבורית זמינה. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע הפרשות לפנסיה, כמתחייב בצו ההרחבה, והפרשות לקרן השתלמות, להן היה זכאי התובע לאחר שלוש שנות ותק. הסכומים שנפסקו התבססו על שכרו בפועל של התובע, כפי שניתן לראות בריכוזי השכר, והנתבע חויב לשלמם בתוך 30 יום, בצירוף סכום נקוב להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בסך הכל, חויבה הנתבעת לשלם לתובע הפרשות ותשלומים שונים בסך של 69,684 ₪, בניכוי סכומים שכבר הפרישה הנתבעת לחלק מכספים אלה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.