רע"א 478/88

תקציר

במקרה זה דחה בית המשפט העליון את בקשת המבקשים לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, שהסתמכה על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. המבקשים טענו כי טענותיהם לא זכו להתייחסות מספקת הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הבהיר כי תקנה 460(ב) מאפשרת לבתי המשפט לאמץ את הנמקתה של ערכאה נמוכה יותר אם הם מסכימים עם מסקנותיה וכי תחולת התקנה מבוססת על קריטריונים מהותיים ולא כמותיים. בית המשפט הדגיש כי אין הכרח שהשופטים יחזרו בכתב על כל טיעון אם אינו מהותי או רלוונטי, כל עוד סוגיות הליבה מטופלות. חובתם של בתי המשפט לדון בטענות מהותיות הראויות לפסקי דין מנומקים, אך אין צורך לפרט כל נקודה שולית. החלטת בית המשפט המחוזי נמצאה מפורטת ויסודית, ללא עילה מוצדקת לדון בה בפני ערכאת ערעור נוספת. לפיכך נדחה הערעור, והמבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ₪.