ע"נ 13793-09-19

תקציר

הוועדה החליטה לדחות את הערר על החלטת המשיב. הוועדה מצאה כי טענת המערער אינה ברורה וכי היא כבר הוכרעה בהליך קודם. המערערת ניסתה להציג טענה חדשה, במסווה של בקשה לעיון חוזר, שלא התקבלה. הוועדה הדגישה כי ראיות חדשות צריכות לתמוך בטענה קיימת ולא להציג תשתית עובדתית חדשה. במקרה דנן, ניסה המערער לייחס את מחלתו לאירועים חדשים שלא הוזכרו בתביעתו המקורית, אשר היוו תביעה חדשה. בנוסף, הוועדה הסכימה עם הקביעה הקודמת לפיה אין הצדקה להארכת תקופת ההתיישנות. הערעור נדחה לגופו, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪, צעד נדיר של הוועדה, בשל ניסיונו של המערער לנצל לרעה את ההליך המשפטי. החלטה זו התקבלה באופן ליברלי, תוך התחשבות בזכותו של המערער לגישה לצדק, אך גם תוך הקפדה שלא יהיה ניצול לרעה של המערכת, שיש בו כדי לפגוע באינטרסים הרחבים יותר של ציבור הנכים.