ע"א 1245-07-20

תקציר

הערעור נדחה משום שנשען במידה רבה על ממצאים עובדתיים, שהם בתחום סמכותו של בית משפט קמא וקשה לערער עליהם בערעור. החריגים לכלל זה לא התקיימו במקרה זה. פסק דינו של בית משפט קמא התבסס על שיקולים עובדתיים יסודיים וראיות, ולא הייתה עילה להתערב. באשר למינוי מומחה מטעם בית המשפט, פירט בית המשפט את הנימוקים לצעד חריג זה ומצא כי בית המשפט קמא הפעיל את שיקול דעתו כראוי. גם טענות המערער בדבר היעדר משוא פנים ומקצועיות של המומחה נדחו, שכן בית משפט קמא שקל סוגיות אלה ולא מצא טעם לפסול את המומחה. בית המשפט הוסיף ואישר את החלטת בית משפט קמא בעניין ההוצאות, שכללה פסיקת שכר טרחה סביר, בהתחשב בנסיבות המקרה. ככלל, בערעור לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול פסק דינו של בית משפט קמא, ועל כן הוא נדחה. המערער חויב בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין.