ת"א 17159-11-16

תקציר

פסק הדין דן במתח שבין שתי מסגרות רגולטוריות - 97(א) ו-127 - ובהסתבכות הפרוצדורלית הנובעת מתביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לכאורה כתוצאה מרשלנות רפואית של הנתבע. בית המשפט הורה לתובעים, שביקשו פסק דין בהיעדר הגנה, לצרף חוות דעת רפואית התומכת בטענתם לקשר סיבתי. הנתבעת טענה כי יש לראות בעיקול זה תיקון לתביעה, אשר יזכה אותה בהגשת כתב הגנה חדש. בית המשפט חלק על כך, וציין כי העיקול אינו תיקון אלא תמיכה ראייתית לטענה המקורית, וכי קבלת טענת הנתבע תשלול את תכליתה של תקנה 97(א). בפסק הדין מודגש כי מחדליו הפרוצדורליים של הנאשם לאורך כל ההליך, לרבות אי מתן מענה להחלטות שיפוטיות, הובילו למצב הקיים וכי מחיקת כתב ההגנה הייתה החלטה במעמד צד אחד שיצרה מציאות משפטית שעל הנאשם להתמודד איתה. פסק הדין על גובה הפיצוי יינתן בהחלטה נפרדת.