עפ"ג 67452-12-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, שזיכה את מתן בוזגלו מעבירות סמים בשל גילו הצעיר באותה עת, חרטה ומאמצי שיקום משמעותיים. התביעה טענה כי יש לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, שכן היא לא שקלה את חומרת העבירות ואת העניין הציבורי. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את ההחלטה, תוך הכרה בנסיבות החריגות ובהיעדר יחס סביר בין הפגיעה הפוטנציאלית בבוזגלו לבין חומרת העבירות. בית המשפט הכיר בחומרת האישומים, כולל סחר והחזקת סמים, אך בסופו של דבר כיבד את הדגש של הערכאה הנמוכה יותר על שיקום. השופטים התרשמו מהישגיו של בוזגלו, בהם פיכחון, תעסוקה, לימודי תיווך נדל"ן והתנדבות. לאור התקדמותו, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, שביטלה את ההרשעה והטילה צו מבחן. לפיכך נדחה הערעור, תוך שמירה על זיכוי ועל מאסר על תנאי.