ת"א 29145-06-20

תקציר

הנתבעים ואזורים מצויים בסכסוך משפטי בנוגע למכירת דירות בפרויקט, כאשר ההליך העיקרי עדיין תלוי ועומד. הדירות היו אמורות להימכר על בסיס מחירון מוסכם משנת 2015. הנתבעים ביקשו לעדכן את המחירון עקב שינויים שחלו בשוק. אזורים התנגדה לבקשה. בית המשפט מינה מומחה שיכין מחירון מעודכן. המומחה סיפק שלוש חוות דעת: חוזי וירניק הראשון והשני, והשלישי שהצביע על עליית ערך הדירות. הנתבעים טענו כי יש להעלות את המחירים לפי חוזה וירניק השני ב-14%, או לחילופין ב-7.5% לפי חוזה וירניק השלישי. אזורים טענה כי חוות הדעת השנייה של המומחה הראתה ירידת ערך וכי אין להעלות את המחירים. בית המשפט הסכים עם הנתבעים כי יש לעדכן את המחירון על סמך חוות הדעת השלישית של וירניק, שכן היא הייתה משכנעת והראתה שינוי משמעותי במחירים. עוד הוחלט כי יש להוסיף 7.5% לחוות הדעת השלישית של וירניק, כפי שהוחלט בעבר על ידי בית המשפט והוסכם על ידי הצדדים בשנת 2015. הדבר מוצדק משום שהמחירון הנוכחי מאלץ את הנתבעים למכור מתחת למחירון המוסכם משנת 2015 ומהווה צו מניעה זמני. בית המשפט הורה על בדיקה משלימה של המומחה בנוגע להערכת שווי שתי דירות גג, ועד אז ניתן יהיה למכור אותן במחיר שנקבע בחוות הדעת השלישית של וירניק בתוספת 7.5%. המחירון החדש חל על כל הדירות שלא נמכרו, למעט אלה שנמכרו לפני ההחלטה. הצדדים אמורים לעדכן את בית המשפט על מכירת דירה ספציפית בתוך שבעה ימים. בנוסף, הבהיר בית המשפט כי פסיקת בית המשפט העליון, שהגבילה את מספר הדירות שנמכרו במחיר נמוך ממחירון 2015, נותרה בעינה. לבסוף חויבה אזורים בהוצאות הנתבעים, בסך 10,000 ₪.