ה"פ 39992-11-13

תקציר

בין העותר למשיב מחלוקת על הבעלות על זכויות הבנייה בנכס. העותרת טוענת כי זכויות הבנייה הנגזרות מהתכנית התקפה שייכות למשיב, אך יש להבחין בין אלה הנובעות מהקלות או סטיות מהתכנית ואינן בבעלות המשיב. מנגד, טוענת המשיבה כי תנאיהם הברורים והחד-משמעיים של התקנות המוסכמות וחוזה המכר מקנים לה את כל זכויות הבנייה הקיימות והעתידיות בנכס, לרבות אלה הנובעות מהקלות או חריגות מתכנית. בית המשפט מסכים עם עמדת המשיב. היא קובעת כי אופיין של זכויות הבנייה כהיבט של בעלות, יחד עם לשונם הברורה של התקנות המוסכמות וחוזה המכר, מצביעים על בעלותה המלאה והבלעדית של המשיבה בכל זכויות הבנייה הקיימות והעתידיות בנכס, יהא מקורן אשר יהיה. ניסיונה של העותרת להבחין בין מקורות שונים של זכויות בנייה אינו משכנע. זאת ועוד, הגיונו של ההסדר החוזי, תכליתן הכלכלית של העסקאות, וכוונתם האובייקטיבית של הצדדים, תומכים כולם במסקנה כי המשיב מחזיק בכל זכויות הבנייה. אשר על כן, בית המשפט דוחה את תביעתה של המבקשת ומורה לה לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, כפי שהסכימו הצדדים מבחינה פרוצדורלית.