ת"א 44167/03

תקציר

התובעת, חברה המטפלת בהסכמים עסקיים עבור אלפא קארד בע"מ, תובעת את הנתבעת, ספקית, בגין עלות עסקה שנעשתה בכרטיס אשראי גנוב. הנתבעת חתמה על טופס הממחה את כל זכויותיה וחובותיה כלפי התובע בקשר לעסקה שנעשתה ביום 30.5.01. התובע זיכה את חשבונו של הנתבע בעסקה בסך 900 ₪, אשר נדחתה מאוחר יותר על ידי בעל הכרטיס בשל נגנב הכרטיס. התובע לא קיבל החזר כספי ממנפיק הכרטיס. לטענת התובעת, הנתבעת לא נקטה משנה זהירות בכך שלא בדקה את הכרטיס ולא וידאה את זהות מבצע העסקה, שחתימתו על השובר לא תאמה את המשתמש המורשה בכרטיס. עד הנתבעת אישר את דיווח בעל הכרטיס על הגניבה והמכונה של התובע אישרה את הזיכוי. על פי ההסכם העסקי, ניתן לבטל עסקה בהודעה מוקדמת, והנתבע היה צריך לבדוק את הכרטיס ולראות שהוא שייך לאישה. בעדותה של הנאשמת היו סתירות בנוגע להליכי הזיהוי שלה. היא טענה כי זיהתה לקוחות בשמם ובכרטיס אשראי, אך גם ציינה כי בדקה את תעודת הזהות, שלא הוזכרה בתצהירה הראשוני. בית המשפט מוצא כי הנתבעת לא זיהתה כראוי את הלקוח וסתרה את עצמה. מאחר שהעסקה נעדרה זיהוי מתאים, התובע, על פי ההסכם, יכול לחייב את הנתבע. החוק ומקרים קודמים תומכים בעמדת התובע. טענת הנתבעת כי לא הבינה את השלכות ההסכם אינה רלוונטית; היא מחויבת בחתימתה. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת התובע ומורה לנתבע לשלם את הסכום הנתבע, צמוד לריבית ממועד ההגשה, והוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.