בג"צ 10455/02

תקציר

במקרה זה, העותרים, שנכשלו בבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין, ערערו על הכללתה של שאלה ספציפית הנוגעת לחוק חיפוש בגופו של קטין. נטען כי השאלה חורגת מהיקף המקצועות כהגדרתם בתקנה 18 לתקנות לשכת עורכי הדין, המתווה את הנושאים הנבחנים. בסופו של דבר קבע בית המשפט העליון, ברוב קולות, כי הכללתה של שאלה זו חורגת מהסמכות המוקנית בתקנה 18, שאינה מקיפה את דיני החיפוש או המעצר בגדר פרק סדר הדין הפלילי. צוין כי התקנה מתייחסת במפורש להליכי משפט ולא לדיני חקירה לפני משפט. העותרים, שהושפעו משאלה זו, ירוויחו מפסילתה, ויזכו בנקודה נוספת הנדרשת כדי לעבור. למרות שהשופט אנגלרד חלק על כך, וטען כי ניתן לפרש את הפרוצדורה במשפטים פליליים באופן רחב יותר, כולל הליכי קדם-משפט, פסק הדין הלך בעקבות פרשנותו של השופט מצא. בית המשפט יישם את עקרון הבטלות היחסית, תוך התייחסות לערכאה הספציפית מבלי לקבוע תקדים לבחינות קודמות, מתוך הכרה בחשיבות תיקון תקנה 18 לשם בהירות. לפיכך, השאלה נפסלה, ואפשרה לעותרים המושפעים הזדמנות להתקדם בתהליך ההסמכה שלהם ללא ערעור על שאלות בחינה קודמות מטעמים דומים.