ע"א 2100/07

תקציר

המערערת, יחד עם 13 אחרים, ירשה בניין בן 15 דירות שלא נרשם כבית משותף. בשנת 2002 מכרו המערערת וארבעה יורשים נוספים את מניותיהם. השאלה היא מהו היקף הפטור ממס שבח החל על מכירה זו. המחלוקת העיקרית היא האם היעדר ייחוד דירה או חלוקה בין היורשים משפיע על הפטור ממס על דירות מגורים. בית המשפט קבע כי היעדר חלוקה או ייחודיות אינו שולל את הפטור ממס לדירות מגורים מזכות. התוכן הכלכלי של העסקה מקבל עדיפות על פני הרישום הפורמלי. כל מוכר זכאי לפטור בגין דירת מגורים אחת, גם אם מכר רק חלק מהבניין. זאת, גם כאשר רק חלק מהיורשים מוכרים את חלקם, כל עוד זכויותיהם בכל דירות המגורים שוות ערך למלוא הזכויות בדירה אחת. עם זאת, כל בקשה לפטור נבחנת לגופה. בעניינה של המערערת, שלה 8.173% זכויות בנכס, ניתן לה פטור לדירת מגורים ממוצעת אחת. על המשיב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של המערער בסך 30,000 ₪.