רע"פ 1650/14

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את החלטת בית משפט השלום להטיל קנס על המבקש בגין חניה בלתי חוקית. בקשת רשות הערעור נדחתה בנימוק שלא העלתה סוגיה משפטית משמעותית או עיוות דין. בית המשפט חזר על הכלל המושרש לפיו רשות ערעור לבית המשפט העליון בערכאה שלישית היא נדירה וניתנת רק בנסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. הבקשה הייתה למעשה חזרה על הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי. לגופו של עניין, הסכים בית המשפט עם ממצאי הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן רכבו של המבקש חנה שלא כדין וגרם להפרעה ממשית לתנועה. נפסק כי משך החניה במקום אסור אינו קובע בהכרח קיומה של הפרעה מהותית, במיוחד כאשר החניה אסורה על הסף. יתר על כן, המבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שמשך החניה שלו היה קצר. בית המשפט סירב להתערב בגזר הדין, אך הותיר על כנו את הצו לתשלום הוצאות נוספות, מתוך סבר כי הוא אינו צודק בנסיבות העניין. ככלל, בקשת רשות הערעור נדחתה, למעט הסעיף הנוגע להוצאות.