ת"א 58569-11-21

תקציר

התובע, שהיה מבוטח אצל הנתבעת, לא דיווח מיד על תאונה בה הייתה מעורבת מלגזה כנדרש בסעיף 22 לחוק חוזה הביטוח. הפרה זו לא נבעה מכוונת-מרמה. התובעת גם לא שיתפה פעולה עם הנתבעת לבירור אחריותה של האחרונה, סתרה את עצמה ומסרה גרסאות מתפתחות לאירועים. היא שילמה לצד שלישי פיצויים מבלי ליידע את הנתבע, דבר המהווה פסק דין עצמי. הנתבעת העלתה ספקות כבדים לגבי טענותיה של התובעת, אותם לא הבהירה, ובמקום זאת הציעה תשובות מתחמקות וסותרות. הראיות שהציגה הנתבעת, יחד עם הנרטיב המפוקפק של התובעת, משמעם שהיא לא עמדה בנטל השכנוע הנדרש להוכחת טענתה. לפיכך, הנתבעת פטורה מכיסוי תביעת הביטוח של התובע. מכיוון שמדובר בחוזה ביטוח, חל חוק חוזה ביטוח. גם אם היה חל חוק החוזים הכללי, התוצאה הייתה זהה לכך שהתובע לא הוכיח הפרת תום לב או שהחוזה היה למראית עין בלבד. נוכח כישלונה של התובעת לשכנע את בית המשפט, תביעתה נדחית. עליה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע ואת שכר העדים ואת שכר טרחת העדים שלה.