רע"א 1698/17

תקציר

הכרעת הדין נסובה סביב המקרה הטרגי של מ.ט., קטין שנהרג בתאונת דרכים בה היה מעורב נהג לא מבוטח. האחריות לנזקים נקבעה כך שתחול על בעל הרכב והנהג וכן על קרנית, קרן פיצויים בישראל המטפלת בתיקים בהם מעורבים נהגים שאינם מבוטחים. בפסק הדין הראשוני של בית משפט השלום בבית שאן מיום 20.10.2016 נפסקו לתובע פיצויים בסך 915,000 ₪, אשר שקלו הפסדי השתכרות על פי פסק דין פינץ' משנת 2006. פסק דין זה קבע נוסחה אחידה לפיצוי הפסדי השתכרות עתידיים, בהנחה של שכר כלכלי ממוצע, שיעור הפסדים של 30% ותקופת השתכרות של 46 שנה, שכללה מטבעה הפסדי פנסיה. עוד נקבע כי המבקש לא היה זכאי לפיצוי נוסף בגין הפסדי פנסיה או קצבת זקנה לאחר הפרישה. הערעור שהוגש לאחר מכן לבית המשפט המחוזי בנצרת, שדחה את הערעור, אישר מחדש את פסק הדין בעניין פינץ', בנימוק שהוא אינו רלוונטי למצבו של מ.ט. בשל היעדר ראיות אישיות בהיותו קטין. בקשת המבקש לשקול עדכונים בהנחות המשפטיות לגבי פיצויי פנסיה מפסקי דין מאוחרים יותר, כמו פרשת ניסן 2008, נדחתה. בית המשפט טען כי בעוד שפסקי דין מאוחרים אלה הציעו פרספקטיבה של פיצויים בגין קצבת זקנה בתיקי נזיקין, הם לא שינו את מנגנון פינץ' שנקבע. יתר על כן, פסיקות סותרות של ערכאות נמוכות יותר לא הספיקו כדי לסטות מתקדים פינץ', שמטרתו אחידות וודאות בפיצוי. בסופו של דבר, הבקשה לערעור נוסף נדחתה ללא צורך בתגובה נוספת, מבלי שנפסקו הוצאות, מה שחיזק את פסק דין פינץ' כמסגרת מנחה לפיצוי במקרים כאלה.