ת"א 52313-07-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בשני מקרים נפרדים של שני תובעים שנפגעו בתאונות נפרדות ותבעו פיצויים. התובע הראשון, שהיה ספר, היה מעורב בתאונת דרכים וסבל מחבלות שגרמו לו כאבים ומגבלות תפקודיות. בית המשפט מינה שני מומחים, אחד באורתופדיה שלא מצא נכות לצמיתות, ואחד בראומטולוגיה שקבע 10% נכות עקב פיברומיאלגיה. התובע דרש פיצויים שונים הכוללים הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, סיוע מצדדים שלישיים ונזקים לא ממוניים. השופט הסכים עם הערכות המומחה ופסק לתובע פיצויים בסך 158,000 ₪. סכום זה כלל 25,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 95,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות, 5,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ואחרות, 15,000 ₪ בגין סיוע מצדדים שלישיים ו-18,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. לאחר ששקל את העובדה שהתובע לא מיצה את ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי, ניכה השופט 16,328 ₪ מהסכום הכולל והגיע לפיצוי סופי של 141,672 ₪. התובע השני היה נוסע ברכבו של התובע הראשון בעת התאונה. היא אושפזה למשך יממה לאחר התאונה בשל הריונה ולאחר מכן פנתה לטיפול בשל כאבים בצווארה ובגבה. המומחה לאורתופדיה שמונה על ידי בית המשפט לא מצא נכות לצמיתות הקשורה לתאונה. השופט הסכים עם חוות דעתו של המומחה וקבע כי לתובע אין נכות רפואית או תפקודית. למרות זאת, השופט פסק לה פיצויים בסך 19 אלף שקל, מתוכם 5,000 שקל הוצאות רפואיות וסיוע מצדדים שלישיים בעבר ובעתיד, ו-14 אלף שקל בגין נזק לא ממוני. שני הנתבעים חויבו לשלם לתובעים את הסכומים שצוינו לעיל, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15.21% מהפיצוי שנפסק, והחזר שכר הטרחה שנפסק. השופט אף העניק לשני התובעים זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.