רמ"ש 27412-04-15

תקציר

מדובר במקרה מורכב הנוגע לקטינה שאמו נשואה אך ניהלה רומן שהסתיים בהריון. האם ובעלה התגרשו, ואמו של הילד הגישה תביעה לבית המשפט בבקשה לקבוע את אביו הביולוגי של ילדה. האב לכאורה סירב וניתק כל קשר עם הילד. האם גם תבעה מזונות מהאב לכאורה. בית המשפט מינה מומחה למתן חוות דעת האם קביעת אבהות תהיה לטובת הילד, תוך התחשבות באפשרות שהאב לא יהיה כל קשר עם הילד. המומחה הגיע למסקנה כי עדיף שהילד יגדל בידיעה מיהו אביו, גם אם האחרון אינו מזהה אותו, שכן המצב הנוכחי מזיק למצבו הנפשי והרגשי של הילד. עם זאת, השופט, לאחר שבחן היטב את הראיות ואת חוות דעתו של המומחה, הגיע למסקנה כי המשך ההליכים המשפטיים לקביעת אבהות לא יועיל לילד, שכן האב לכאורה המשיך להפנות עורף לילד. השופט קבע כי תחושת האובדן של הילד תימשך ללא קשר לפסק הדין, ופסק הדין לא יחליף את חיבתו ותמיכתו של האב. כמו כן, השופטת ציינה כי האם יכולה להסביר לו את סיפור חייו של הילד ואת הרקע המשפחתי שלו ללא צורך בפסק דין, שלא בהכרח יבטל ספקות לגבי זהות האב. הפגיעה הפוטנציאלית בגנאלוגיה של הילד והפגיעה בסיכויי הנישואין של צאצאיו על פי דין תורה גברו על התועלת בהמשך ההליכים בבית המשפט. לפיכך החליטה השופטת כי על בית המשפט להימנע מהמשך בירור תביעת האבהות, והתביעה לקביעת אבהות נדחתה. עוד קבעה השופטת כי יש להגביל את תביעת המזונות לראיות מדרגה ראשונה כפי שהותוו בפסקי דין קודמים, ומעבר לראיות מדרגה שנייה מחייב הכרעה נוספת המוכיחה כי טובת הילד עומדת לרשותה. כל צד היה אחראי להוצאותיו, והפיקדון של המבקש הוחזר. לבסוף, השופט הפציר בצדדים לעשות מאמץ לפתור את המחלוקת שנותרה בנוגע למזונות מחוץ לכותלי בית המשפט, בהתחשב בטובת הילד.