ע"א 8138/06

תקציר

הערעור מערער על פרשנותו של סעיף 39 לחוק המס הישראלי, ובפרט על ניכוי הוצאות שאינן מותרות לפי הפקודה. בית המשפט קובע כי המבחן לקביעת הניכויים המותרים הוא מבחן קונקרטי - המבוסס על שיטת הדיווח שבחר הנישום. במקרה דנן, בחרה המערערת לדווח על בסיס מזומן, שאינו מאפשר ניכוי הוצאות ששולמו לאחר מכירת נכס. השופטים מסכימים כי לא ניתן להכיר בהוצאה כהפסד ומדגישים כי פרשנותו של סעיף 39 צריכה להיות מילולית, ומתייחסת רק להוצאות "שאינן מותרות בניכוי". בנוסף, הצליחה המערערת לעמוד בנטל ההוכחה, והוכיחה כי הוצאות הארנונה לא נוכו בדיווחים קודמים למס הכנסה. משכך, הערעור מתקבל, פסק דינה של ועדת הערר מתבטל, והמשיב נדרש לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת המערער בסך 20,000 ₪. השופט א' רובינשטיין, השופט י' דנציגר והמשנה לנשיא א' ריבלין מסכימים עם ההחלטה.