תפ"ח 47390-02-14

תקציר

פסק הדין עוסק במקרה של תקיפה מינית לכאורה שהתרחשה בספא. המתלוננת וחברתה הלכו יחד לספא והראשונה קיבלה עיסוי מהנאשם. במהלך העיסוי נגע לכאורה הנאשם באיברי המין ובפי הטבעת של המתלוננת ללא הסכמתה וכן חדר באמצעות אצבעו לאיברי מינה. המחלוקת העיקרית היא האם פעולות אלה אכן התרחשו. לאחר שמיעת עדויותיהם של מספר עדים ובחינת הראיות, מגיע השופט למסקנה כי גרסת המתלונן לאירועים אמינה ועקבית, ואילו עדותו של הנאשם לוקה בחוסר אמינות בשל חוסר עקביות וסתירות. יתר על כן, השופט מוצא תימוכין לגרסת המתלונן בהתנהגותם של המתלונן והנאשם מיד לאחר האירוע. משכך, קובע השופט כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע את עבירות האונס והמעשה המגונה במתלוננת. השופט דן גם בכשלי החקירה הנטענים על ידי הנאשם ומוצא אותם כלא קיימים או חסרי משמעות. לפיכך, השופט מציע להרשיע את הנאשם באונס ובשלושה מקרים של מעשה מגונה, דבר שהתקבל פה אחד על ידי שאר השופטים.