ו"ע 61916-11-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על סיווגה של חברה שבבעלותה מרכז קניות כאיגוד מקרקעין. המערערת טענה כי פעילותה העסקית העצמאית של החברה בלונה פארק צריכה להוציא אותה מהגדרת איגוד מקרקעין. עם זאת, הרכב השופטים שוכנע כי החברה היא אכן איגוד נדל"ן, וכי פעילות פארק השעשועים לא שינתה את סיווגה. הפאנל בחן שתי טענות עיקריות: האם בפארק השעשועים מצויים נכסים שאינם נחשבים לזכויות במקרקעין, והאם פעילותו העסקית של הפארק נפרדת ועצמאית ממטרותיה העיקריות של החברה. נפסק כי טענת המערערת כי בפארק מצויים מטלטלין שאינם נכללים בהגדרת זכויות במקרקעין אינה נתמכת בראיות. אופי המתקנים בפארק לא פורט דיו, ולא הוצגו מסמכים או דוחות פחת המגבים את התביעה. כמו כן, הפעלת פארק השעשועים נמצאה כפעילות זמנית שמטרתה למשוך מבקרים למרכז המסחרי, ובכך לתמוך במטרה המרכזית של החברה לקדם את המרכז ולייצר הכנסות מדמי שכירות בחנויות. גם הכנסות הפארק נמצאו זניחות ביחס להכנסות משכירות בקניון, והפעלתו לא הייתה רווחית. פסק הדין מדגיש כי פעילות זניחה המהווה חלק בלתי נפרד מפעילות הנדל"ן העיקרית אינה צריכה להוציא חברה מהגדרת איגוד מקרקעין. במקרה זה, פעילות פארק השעשועים נחשבה לחלק נלווה לפעילות המרכז המסחרי, ולכן החברה סווגה כאיגוד מקרקעין. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 75,000 ₪. השופט הרב סוקול, יחד עם עורכי הדין ד"ר נתן מולכו ואהובה סימון, שהרכיבו את הרכב השופטים, הסכימו פה אחד עם ההחלטה.