ע"פ 1823/20

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה שלא לפסול את השופט נ' שטרנליכט מלדון בעניינו של המערער. המערער ביקש פסילה בשל תפיסת הטיה מצד השופט. בערעור פורטו מקרים שונים בהם סבר המערער כי התנהלות השופט מעידה על משוא פנים, לרבות ביקורת על התנהלותו הפרוצדורלית של המערער, התייחסות לעברו הפלילי של המערער ושימוש במילה "עבריין" לתיאור המערער. הערעור הלין גם על טיפולה של השופטת בבקשת דחייה וטענות בדבר איומים שהושמעו כלפי בא כוח המשיב. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה טעם לתמוך בטענת משוא הפנים. ביקורתו של בית המשפט על התנהלותו של המערער נתפסה כניסיון סביר לנהל את ההליך ביעילות. עוד הובהר כי המידע בדבר עברו הפלילי של המערער התקבל מתסקיר עבודות שירות, והלשון בה השתמש השופט, אף שאולי מצערת, אינה מצדיקה פסילה. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם בפרשנותו של המערער לדברי בא כוח המשיב כהמלצה על תלונה במשטרה, והבהרת השופט בעניין זה התקבלה. משכך, הערעור נדחה, ובכך אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לפסול עצמם מהתיק.