ע"מ 38310-01-21

תקציר

השופט החליט לדחות את הערעור על הסף מכמה שיקולים. ראשית, לגבי מכתב ההשגה משנת 2015, הוא לא היווה השגה כדין שכן הוא לא עמד בדרישות פקודת מס הכנסה, והמשיב צדק בכך שלא התייחס אליו ככזה. שנית, גם דוחות המס שהוגשו בשנים 2019 ו-2020 לא נחשבו להשגות כדין משום שהוגשו שנים לאחר השומות ולא סיפקו פירוט מספק, במיוחד לאור השיהוי הממושך. השופט הדגיש כי הגשת דוחות מס כהשגה על שומה בהיעדר דו"ח חייבת להתבצע בתוך 30 יום, בדיוק כמו כל השגה אחרת. בנוסף, גם טענת המערערת בדבר הפליה אסורה מצד המשיב לא צלחה, שכן המקרים שהובאו על ידי המערערת נבדלים מהמצב הקיים. השופטת ציינה את עמדותיו הבלתי עקביות של המשיבה באשר למגבלת הזמן להגשת השגות לפי סעיף 150(ב) לפקודת מס הכנסה ומתחה עליהן ביקורת, אך בסופו של דבר החליטה כי על המערערת לשאת בתוצאות שיהויה ומחדליה. השופט הגיע למסקנה כי הערעור לוקה בחסר ודינו להידחות, והורה למערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪.