פ"ל 1211-12-19

תקציר

בית המשפט זיכה את הנאשם מאשמת נהיגה תחת השפעת סמים. השוטרים עצרו את הנאשם לבדיקה אקראית ולאחר מכן הריחו סמים ברכב. השוטרים ערכו חיפוש ברכב ומצאו חומר שחשדו כי הוא סם אך לא תפסו אותו. לאחר מכן לקחו השוטרים את הנאשם לתחנה, שם ערכו בדיקת שתן, שהראתה הימצאות סמים. ההגנה טענה כי למשטרה לא היה חשד סביר לחייב את הנאשם לעבור את הבדיקה, ובית המשפט נעתר. בית המשפט קבע כי גרסת המשטרה לאירועים הייתה סותרת ומעורפלת, והטילה ספק אם היה לה חשד סביר להאמין שהנאשם נהג תחת השפעה. כמו כן, בית המשפט פסל את ראיית דגימת השתן ואת תוצאותיה בשל אי סדרים פרוצדורליים ואי הצגת ראיות לכך שהחומר שנמצא ברכב הוא סם לא חוקי. בית המשפט גם הטיל ספק במהימנותן של ראיות אחרות, כגון תוצאות מבחן מאפיינים, בשל סתירות בעדויות השוטרים וכשלי חקירה. בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, וזיכה את הנאשם מאשמת נהיגה תחת השפעת סמים.