עע"מ 7792/09

תקציר

בעניין כליף תעשיות טענה הוועדה המיוחדת לדחיית הערעור, בקובעה כי בית משפט קמא נמנע בצדק מלהתערב בהחלטתו שלא להעניק פיצוי נוסף מעבר למה שהחוק מאפשר. הוועדה הדגישה כי החלטתה נתונה לביקורת שיפוטית מינהלית, ואין בה טעויות מנהליות המצדיקות התערבות. היא טענה כי על פי חוק יישום תכנית ההתנתקות, היא שוללת בצדק פיצוי בגין השקעות שלא דווחו על ידי כליף תעשיות, תוך הקפדה על טפסי פחת שהוגשו לרשויות המס. המערערים טענו כי השקעות לא מדווחות הגדילו משמעותית את עלויות הבנייה, אך הוועדה לא מצאה הסבר מניח את הדעת לאי הדיווח, דבר המצביע על כך שמדובר בהכנסות לא מדווחות. עמדת הוועדה קיימה את החובות החוקיות, תוך התמקדות בקידום שוויון ובמניעת רווחים כספיים שלא כדין. בית המשפט טען כי פסיקת פיצויים נוספים תיטיב שלא בצדק עם עושי העוולה, וטען כי המערערים קיבלו פיצוי מלא על פי דין. הוזכרו תיקונים לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, אך הוועדה קבעה כי הם אינם חלים על תעשיות כליף, בטענה שאילוצים תקציביים מגבילים את הכיסוי להשקעות לא מדווחות. פסק הדין הכיר בסופו של דבר בשיקול דעתה הרחב של הוועדה המיוחדת במקרים חריגים, והכיר בפער בין הפיצוי שהתקבל לבין ההוצאות בפועל. השופטת א' חיות ועמיתיה קבעו כי יש להעניק תשלום מיוחד לכליף תעשיות, המשקף את העלויות האמיתיות הכרוכות בכך, כאשר המערערים יקבלו סכום נוסף של 6,304,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה, לצד כיסוי שכר טרחת עורך דין.