רע"ב 3359/17

תקציר

המבקש, אסיר ביטחוני, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירתם לשילוב בטיפול שיקומי במסגרת הכלא. על פי החוק, על אסירים ביטחוניים המהווים סיכון פוטנציאלי לביטחון המדינה או למשמעת בבתי הסוהר חלות הגבלות מיוחדות. המבקש טען כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, שאישר את עמדת שירות בתי הסוהר השוללת ממנו להשתלב בפעילות שיקומית. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענות המבקש. הם הסכימו עם המשיבים כי המבקש לא עמד בקריטריונים הקבועים בסעיף 4(ב) לפקודת האסירים הביטחוניים, המאפשר הסרת מגבלות מיוחדות אם חל שינוי משמעותי באמונותיו של האסיר ולא היה מגע עם ארגונים עוינים. השופט הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לגורמי הביטחון בעניינים אלה וציין כי תפקידו של בית המשפט אינו להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של מערכת הביטחון. לאחר עיון בחומרים חסויים, לא מצא השופט עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. נקבע כי המבקש לא הפגין שינוי ניכר בעמדותיו האידיאולוגיות הקיצוניות, ומכאן שהסכנה הנשקפת ממנו נותרה בעינה. בקשת רשות הערעור נדחתה, אם כי המבקש שומר לעצמו את הזכות להגיש בקשה חדשה אם הוא יכול לעמוד בדרישות.