עמל"ע 42110-12-11

תקציר

מדובר בפסק דין בעניין ערעור על תיק שימוע משמעתי בישראל. המערערת, עורכת דין במקצועה, טענה כי לא קיבלה הודעה מתאימה על מועד הדיון בעניינה, שכן נכחה בבית המשפט במועד הדיון בתיק אחר. בסופו של דבר היא נמצאה אשמה בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת. עם זאת, השופטת פסקה לטובתה בעניין ההודעה, קיבלה את ערעורה והחזירה את התיק לבית הדין המשמעתי המחוזי לדיון חוזר. השופטת קבעה כי היה מקום לשלוח הודעה מתאימה לכתובתה הפרטית של המערערת, שכן היא הייתה בהשעיה ולא התייצבה במשרדה, דבר שהמשיב ידע. השופטת הדגישה כי הליכים משמעתיים מחייבים משנה זהירות בהבטחת הוצאת זימונים או מתן פסקי דין כדין, ובהתחשב באופי העונשי של התוצאה, היה על המערערת לקבל את יומה בבית המשפט. לא היה צו להוצאות, וההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.