ת"א 53593-10-20

תקציר

השופטת החליטה לדחות את התביעה בשל העובדה שהתובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בגרסתו לאירועים. השופט הביע חוסר אמון בעדותו של התובע, שהכילה מספר סתירות ולא נתמכה בראיות או עדים תיעודיים כלשהם. העדות היחידה שהוצגה הייתה של התובעים, שסתרו את דבריהם הקודמים והרחיבו את טענותיהם במהלך חקירתם הנגדית. יתר על כן, השופטת מצאה את ההסבר לאי הצגת צילום גב השיקים אינו משכנע, במיוחד בהתחשב בניסיונו של התובע בתחום. בנוסף, עדויותיהם של ויסאם איוב ואליאס סתרו את גרסת התובע לאירועים. השופט מצא את עדויותיהם אמינות ונתמכות זו בזו. לתובע ניתנה הזדמנות להציג ראיות סותרות או לזמן עדים שיתמכו בטענתו, אך בחר שלא לעשות כן. לדברי השופט, הדבר יצר חזקה כי הראיות והעדים החסרים היו פועלים נגד התובע. ככלל, השופט התרשם מעדות הנתבעים וסבר כי היא אמינה, בעוד שעדותו של התובע הותירה רושם שלילי. באשר לפסיקת ההוצאות, דרשו הנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 128,483 שקל, סכום שהשופט מצא כסביר ונתמך במסמכים. השופט לקח בחשבון גם את מורכבות התיק ואת התנהלות הצדדים במהלך ההליך. מאחר שהנתבעים הוכיחו את שכר הטרחה המבוקש, פסק השופט לטובתם והורה לתובע לפצות אותם בשכר טרחת עורך הדין. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.