בש"פ 7193/09

תקציר

העותר, תושב עזה שנעצר על ידי צה"ל בשנת 2008 בגין עבירות ביטחוניות לרבות מגע עם סוכן זר וניסיון רצח, ביקש לגלות ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות. בא-כוח העותר טען כי הראיות החסויות עשויות לסייע להגנתו של העותר, גם אם אינן מזכות, בפרט בכל הנוגע לתקופה שבה נטען כי העותר היה נתון לפעולות חקירה אינטנסיביות. עם זאת, המדינה טענה כי מדובר בחומר ראייתי סודי ביותר וחשיפתו תפגע בביטחון המדינה. בית המשפט, לאחר שעיין בחומר החסוי, מצא כי הוא נופל בגדר תעודת החיסיון וכי גילויו יהווה איום משמעותי על ביטחון המדינה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הראיות החסויות אינן מכילות דבר החיוני להגנתו של העותר או יכול לסייע באופן משמעותי לעניינו, ואינן מועילות להגנתו של העותר. משכך, נדחתה העתירה לגילוי ראיות, תוך קביעת בית המשפט כי פוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה עולה על התועלת המוגבלת שבגילוי הראיות להגנתו של העותר.