רע"א 5302/20

תקציר

בפסק הדין מיום 27.8.2020 החליט בית הדין לערעורים לדחות את בקשת רשות הערעור בעניין סעד זמני מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. בית המשפט הדגיש את חוסר רצונו להתערב בשיקול דעתו הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי במתן סעד זמני, אלא במקרים חריגים. המקרה הנדון לא עמד בחריגים אלה, ולא הוכחו די הצורך שני תנאים חיוניים לסעד זמני – סיכויים גבוהים לקבלת התביעה ואיזון נוחות לטובת המבקש. המבקשים טענו כי הימנעותם של המשיבים ממסירת תצהירים והתייצבות לדיונים מעדיפה את טענתם. עם זאת, בית המשפט סבר כי נטל ההוכחה לבקשת סעד זמני מוטל על המבקשים, וחרף פגמים בהתנהלות המשיבים, מצא בית משפט קמא באופן סביר כי המבקשים לא עמדו בנטל זה. ערכאת הערעור אף אישרה את החלטת בית משפט קמא להחריג שיחות טלפון מוקלטות שלא נכללו בבקשה המקורית. באשר לסעד העיקרי המבוקש, מינוי כונס נכסים זמני, ראה בית המשפט בכך אמצעי חריג, המשמש באופן מסורתי במשורה למניעת נזק חמור לרכוש. תחת זאת, בחר בית משפט קמא לאסור על המשיבים לבצע דיספוזיציות ביחס לעסקי השותפות, ובפרט לחנויות בקריית גת, מבלי למנות כונס נכסים, תוך איזון קפדני בין הזכויות והפגיעה הפוטנציאלית. החלטה זו נמצאה מוצדקת בשל הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות הקניין והנטל התפעולי והכספי שכונס נכסים עלול להטיל על העסק. זאת ועוד, דחיית סעדים זמניים אחרים על ידי בית משפט קמא התקבלה, שכן לא הייתה עילה משכנעת להתערבות בערעור. משכך, הבקשה נדחתה ללא הוצאות, שכן לא נדרשה תגובת המשיבים.