ת"א 53805-04-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף את תביעת התובעים, בעיקר בשל מעשה של בית המשפט, הידוע גם בשם res judicata או מניעת תביעה. דוקטרינה משפטית זו גורסת כי פסק דין סופי שניתן על ידי בית משפט מוסמך לגופו של מקרה יוצר מחסום פרוצדורלי, המונע מאותם צדדים להתדיין שוב באותה תביעה או עילת תביעה. במקרה זה, התביעה הנוכחית, שעניינה ליקויי בנייה ובעיות רטיבות, זהה במהותה לתביעה קודמת שהגישו התובעים. בית המשפט מצא כי התובעים ניסו לעקוף את תוצאת ההליך הקודם על ידי הצגת ראיות חדשות והרחבת טענותיהם, אשר נדחו על ידי בית המשפט, והתנהלות התובעים נתפסה כניסיון לחזור לאותו עניין. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי עילת התביעה בתביעה הנוכחית מוצתה בפסק הדין הקודם, שהפך סופי ומכריע. בנוסף, התייחס בית המשפט בקצרה לטענת הנתבעים בדבר תקופת ההתיישנות, וציין כי לתובעים הייתה ידיעה בפועל או לכל הפחות הזדמנות סבירה להיות מודעים לליקויי הבנייה ולמקור בעיית הרטיבות כבר בשנת 2009. לפיכך, גם התביעה נדחתה בעילות אלה. התובעים חויבו בהוצאות הנתבעים, בסך 15,000 ₪, והתיק נסגר. החלטה זו התקבלה תוך נקיטת משנה זהירות ותוך התחשבות באופי הדרסטי של דחייה על הסף, רק לאחר שבית המשפט שוכנע כי יש צורך למנוע הליך סרק ובזבוז משאבים שיפוטיים.