פש"ר 45139-08-10

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות והשיקולים, קבע השופט כי יש להיעתר לבקשת ההפטר של החייב. השופטת ביססה החלטה זו על כך שזו הבקשה השנייה של החייב, והבקשה הקודמת נדחתה בשל התנהגות בלתי הולמת של החייב. החייב לא הצליח להרים את נטל ההוכחה להוכיח נסיבות חדשות או כבדות משקל המצדיקות הליך פשיטת רגל יקר נוסף. נסיבות הבקשה הנוכחית לא היו שונות דיין מהבקשה הקודמת, והחייב לא הצליח להראות כי לא צבר חובות חדשים מאז דחיית בקשתו הראשונה. כמו כן, לא נמצאו ראיות מספיקות לכך שהחייב שינה את התנהגותו או שהחובות נוצרו בתום לב. ככלל, החייב לא הציג כל טיעון משכנע או נסיבות חריגות המצדיקות הליך פשיטת רגל שני. יתר על כן, השופטת ציינה כי החייב נעדר תום לב, הן ביצירת חובותיו והן לאורך כל הליך פשיטת הרגל. בעקבות זאת הורה השופט לדחות את הבקשה, לבטל את צו הכינוס ואת כל המגבלות הנלוות אליו, ולאפשר לנושים לנקוט בהליכים משפטיים לגביית חובותיהם. הוצאות המשפט של ההליך היו אמורות להיות משולמות מקופת הכינוס ויתרת הכספים תחולק בין הנושים. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 10.12.2012.