ת"א 27045-11-15

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת התובעת נגד המדינה וקבע כי הודעות החיוב המאוחרות תקפות. טענות התובע כי ההודעות פסולות בשל סתירות וטעויות נדחו, שכן בית המשפט סבר כי התובע העלים עין במכוון כדי להפיק תועלת מהמצב ולכן לא ניתן לפטור אותו מאחריות. נטל ההוכחה נפל על התובעת, והיא לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. המדינה לא נחשבה רשלנית בבחינת בקשות הייבוא, וגם אם כן, מעשיו של התובע ניתקו את הקשר הסיבתי בין ההפרה הנטענת לבין הנזק. באשר לתביעה נגד הנתבע השני, מצא בית המשפט כי הנתבעת אחראית למחצית הסכום הנוסף שנגבה מהתובע כתוצאה מהודעות הגירעון. בית המשפט ביסס את החלטתו על הקביעה כי החוזה בין התובעת לנתבעת היה בלתי חוקי בחלקו וכי התובעת אינה זכאית לשיפוי מלא בגין העלמת עין מהמצב. הנתבע היה מעורב רבות בסיוע לתובע למסור הצהרות כוזבות למכס ואין לפטור אותו מכל אחריות. כמו כן, בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 20,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ ומחצית משכר טרחת התובע. הצדדים הונחו לברר האם שולמו הודעות הגירעון, ויינתנו הנחיות נוספות בהתאם.