ת"ק 10695-12-22

תקציר

התובע, דייר קשיש בדיור מוגן, תבע את הנתבע על גביית יתר בגין שירותים בהם לא השתמש עוד. התובע עזב את ביתו וביקש להתנתק משירותי הנתבעת פעמיים: ראשית, באמצעות עובד המתקן ושנית, באמצעות החזרת ציוד הנתבעת לטכנאי. הנתבעת התעלמה משתי הבקשות והמשיכה לחייב את התובע מדי חודש. בית המשפט פסק לטובת התובע והורה לנתבעת לשלם לו 14,414 ₪ בסכומים שנגבו ביתר ו-645 ₪ הוצאות משפט. השופטת קבעה כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בכך שהתעלמה מבקשות התובע וכי מדובר בגבייה בלתי מורשית. טענות הנתבע בדבר שיהוי והתיישנות נדחו, שכן השיהוי של התובע בהגשת התביעה נבע מאי מודעותו הסבירה לחיובי היתר, ולנתבע לא נגרם כל נזק ראייתי מהשיהוי. השופטת דחתה גם את טענת הנתבע כי התובע התרשל בכך שלא בדק את חיובי האשראי שלו מוקדם יותר, בהתחשב בגילו ובאופי התשלומים החודשיים הקבועים. ההחלטה התקבלה על סמך הראיות שהוצגו, לטובת גרסת התובע לאירועים, והתנהגותה הבלתי סבירה של הנתבעת בניתוק הקשר החוזי.