בפ"מ 6851-12-13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה על סמך ראיות מספיקות לכך שנהג רכבו של המבקש נהג תחת השפעת אלכוהול. המשטרה ביצעה בדיקות פיכחון ובדיקת נשיפה, שבה נכשל הנהג, ואישרה את שכרותו. בית המשפט הכיר בכך שהנהג עודכן בדיון, עמד בהתחייבויות החוקיות, וכל הטענות על פגמים בהליך לא היו מבוססות. כמו כן, מצא בית המשפט סתירות וחוסר מהימנות בעדויותיהם של המבקש ואחיו הנהג בנוגע להוראות שלא לשתות ולנהוג. טענותיו של הנהג כי לא צרך אלכוהול הופרכו על ידי חומר הראיות, שהצביע על כך שהוא אכן שתה. בית המשפט הדגיש את הסכנות הטמונות בנהיגה בשכרות ואת הצורך בגישה מחמירה לעבירות מסוג זה למען ביטחון הציבור. נוכח הראיות והסיכונים הפוטנציאליים, אישר בית המשפט את ההחלטה המנהלית לפסול את השימוש ברכב, תוך שימת דגש על הקשר בין המבקש לנהג ועל הסכנה הנשקפת מהתרת השימוש ברכב בנסיבות העניין. החלטה זו התקבלה בנוכחות נציגו המשפטי של המבקש, אם כי לא בנוכחותו הפיזית של המבקש או של אחיו, הנהג.