עמ"ה 355/02

תקציר

הערעור, שהוגש על ידי מר אשור סעיד, מתייחס לשומות המס שלו לשנים 1997, 1998 ו-1999. המשיב, פקיד השומה, הוציא לסעיד שומה לפי מיטב שיקול הדעת לאחר שמצא ליקויים בדוחות המס של סעיד. עיקר המחלוקת נסובה סביב ההכרה בהוצאות מסוימות שלטענת סעיד הן שכר, כאשר פקיד השומה טוען כי אלה לא הוצאו בפועל או היו מוגזמות. בית המשפט מוצא כי פקיד השומה הצדיק את טענתו והוכיח די הצורך כי עובדים מסוימים, לרבות קטינים, עבדו במקביל במקומות שונים, דבר המטיל ספק בנכונות הוצאות השכר המדווחות של סעיד. בנוסף, בית המשפט מכיר בפגמים פרוצדורליים בטיפול בהתנגדויותיו של סעיד, אך רואה בהם חסרי מהותיות במקרה זה. עם זאת, בית המשפט מלין על קביעתו של פקיד השומה את שיעור השומה, במיוחד לשנת המס 1997. בית המשפט מציין כי פקיד השומה הסתמך בעיקר על נתוני שנת המס 1997 בעת עריכת שומות לשנים 1998 ו-1999 ומציע להתאים את תוספת הוצאות השכר לכל שנת מס באופן שונה. עבור שנת 1997 יתקבל שליש מהסכום הנתבע, ואילו עבור השנים 1998 ו-1999 יתקבלו, שני שלישים. לפיכך הערעור מתקבל באופן חלקי, והשומות שונו בהתאם. כמו כן, סעיד נדרש לשלם לפקיד השומה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 ₪, בנוסף לסכומים קודמים שנגבו במהלך הדיונים בבית המשפט.