בג"צ 256/01

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה הקוראת תיגר על החלת המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים על מזרח ירושלים. ההחלטה מתבססת על חקיקה ישראלית, לרבות פקודת סדרי הדין הממשלתי והמשפט ופקודת העיריות, שהרחיבו כדין את סמכויות המדינה לאזור. חקיקה זו, יחד עם תיקונים והכרזות שבאו בעקבותיה, נקבעה כעולה בקנה אחד עם המשפט החוקתי הישראלי. בעוד העותרים טענו כי החקיקה סותרת את המשפט הבינלאומי המנהגי, קבע בית המשפט כי גם אם היו סתירות בהליכים, הדין הישראלי הוא הקובע. פסק הדין מדגיש כי הדין המקומי החל הוא ברור וחד-משמעי, ומספק בסיס משפטי מוצק לנוכחות המדינה במזרח ירושלים. בנוסף, בית המשפט מזכיר כי לתושבי מזרח ירושלים יש אפשרות להפוך לתושבי קבע או לקבל אזרחות, מה שמחזק עוד יותר את מעמדה של המדינה. בסופו של דבר, בית המשפט מוצא כי העתירה אינה מציגה טיעון משפטי משכנע ומגיע למסקנה כי לבית המשפט לעניינים מקומיים סמכות לדון בעניינים שהועלו.