רע"פ 9275/20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין קבלה חלקית של ערעור על פסק הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בקריית שמונה. המבקש הואשם בתקיפה ובהתנהגות מאיימת כלפי משתתפים בטקס ברית מילה. בית משפט השלום הרשיע את המבקש על סמך עדויות המתלונן ונוכחים נוספים, בהתחשב בתכנון ובאדישות הכרוכים באירוע, לצד עברו הפלילי של המבקש והתנהלותו המזלזלת. נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, ארבעה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 3,000 שקל להימנע מהתנהגות אלימה או מאיימת. בית המשפט המחוזי זיכה את המבקש מאשמת תקיפה פשוטה, אך אישר את יתרת גזר הדין והפחית את עונש המאסר לשלושה חודשים. ערעורו של המבקש לבית המשפט העליון מבקש להקל עוד יותר בעונשו משיקולי שיקום. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי פסקי הדין הקודמים היו מוצדקים, שכן שיקולי השיקום אינם הגורם המכריע היחיד. גם הרתעה, גמול וביטחון הציבור צריכים להילקח בחשבון. השופט הגיע למסקנה כי העונש שהוטל אינו חמור מדי ולכן דחה את בקשת רשות הערעור, ומייתר את הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. המבקש נצטווה להתייצב בבית מעצר קישון ביום 24.1.2021, וניתנה לו דחייה של שבוע להסדיר את ענייניו.