רע"א 7675/06

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה לאחר שיקול דעת מעמיק, בעיקר בשל היעדר בסיס משפטי מספק והסבר לגבי הקשר בין אירועים בשנים שונות. המבקש לא תיאר כראוי מדוע החלטה הנוגעת לאירוע בשנת 1999 צריכה לחול על אירועים שהתרחשו בשנים 2001 ו-2002, ובפרט כאשר רשות החשמל בשנת 2001 לא קבעה באופן סופי את כדאיות הפעולות שננקטו למניעת הישנות האירוע, מה שגרם לצדדים להתדיין. קביעותיה של רשות החשמל, גוף מפקח שמקורו בחוק משק החשמל, נטענו על ידי המבקשת כמהוות "מעשה בית משפט" שיש בו כדי למנוע את ההתדיינות המחודשת. עם זאת, בית המשפט הדגיש את היסוסו להחיל דוקטרינה כזו כאן, וטען כי עקרונות השתק המקובלים במסגרות שיפוטיות אינם חלים בשל אופייה הלא-שיפוטי של רשות החשמל. היא נעדרת קפדנות פרוצדורלית, כגון עדויות עדים וחקירות נגדיות, הצפויות בדיונים בבית המשפט, ולכן אינה עומדת בתנאים הנדרשים לקיומה של השתקה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את תפקידה של רשות החשמל כגוף רגולטורי, ולא שיפוטי, המבוסס על כוונת המחוקק, ללא מנגנון ערעור, תוך שהוא מקביל למפקח על הבנקים, שהחלטותיו אינן מרמזות על זכויות או סעדים משפטיים מעבר לאלה הקיימים. משכך, בצדק נדחה הערעור על ידי בית משפט קמא, שכן מסקנותיה של רשות החשמל אינן מניבות תביעה משפטית ואינן מונעות התדיינות נוספת בבתי המשפט המחוזיים. בית המשפט דחה גם את הבקשה החלופית להגשת חוות דעת משפטיות חיצוניות, ואישר מחדש את דחיית הבקשה תוך שהוא מותיר מקום לבירור מלא של עניינים אלה בהליכים בערכאות נמוכות יותר.