עע"מ 1777/14

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו, וקובע כי בעוד שהנוהג של רשויות מקומיות להתקשר זו עם זו או עם עמותות עירוניות הוא חוקי, יש להסדיר אותו בצורה ברורה יותר. חקיקת המשנה הקיימת אינה מסדירה במידה מספקת חוזים ללא מכרזים במקרים אלה, דבר המעורר קשיים. פסק הדין מציע לאפשר לחוזים הנוכחיים להימשך עד 1 ביוני 2017, כדי לתת למחוקק זמן ליצור תקנות מתאימות. סוגיית השיהוי נדונה, כאשר דעת הרוב החליטה כי אמנם חל שיהוי בהגשת העתירה, אך אין בכך כדי למנוע דיון לגופו של עניין, מה גם שהעתירה מתנגדת להתנהלות מתמשכת. נבחנת פרשנותו של סעיף 249(31) לפקודת העיריות, ונקבע כי סעיף זה מסמיך רשויות מקומיות לשתף פעולה ואינו מוגבל לשותפויות. אמנם פטור מחובת מכרז נדרש בחוזים אלה, אך אין להעניקו בדרך של היקש, ועל מחוקק המשנה להסדיר סוגיה זו. פסק הדין מדגיש את היתרונות של שיתוף פעולה בין-רשויות, לרבות יתרונות לגודל ופיתוח גישה אזורית, שיכולה לסייע לרשויות מקומיות חלשות. עוד צוין כי המקרה הנוכחי אינו מבודד, אלא חלק מפרקטיקה נרחבת וארוכת שנים. לבסוף, מוכר אופיים הכפול של הפטורים מחובת מכרז, תוך איזון בין עקרון השוויון לבין האינטרס הציבורי.