עב"ל 66350-11-23

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת המערער כי האירועים בעבודתו של העובד המנוח, לרבות השעיה ופיטורים, גרמו לו לליקוי שכלי שהוביל להתאבדותו. בית המשפט מכיר בהשעיה ובסיום כאירועים מיוחדים, ודוחה את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר. פסק הדין מתווה את המסגרת לשמיעת התיק, תוך הדגשה כי חלוף הזמן בין אירועי העבודה לבין ההתאבדות אינו מנתק אוטומטית את הקשר הסיבתי. היא מורה על מינוי מומחה רפואי לקביעת קיומו של נזק נפשי והקשר שלו להתאבדות, ומשאירה את שאלת הסיבתיות להערכה רפואית. "האירוע המהותי" העומד בבסיס ההשעיה והפיטורים, לרבות חשד לעבירות פליליות והפרת נהלים, אינו שולל את הקשר לעבודה, והאירועים נחשבים לנפגעי עבודה. הערעור מתקבל, והמוסד מחויב לשלם למערער שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה מדגיש גישה של כל מקרה לגופו תוך הבהרת הקווים המנחים להכרה בליקויים נפשיים כנפגעי עבודה, תוך השארת הדלת פתוחה להתפתחויות עתידיות בפסיקה.