ת"א 6906-04-20

תקציר

התובעת, כוכב הגליל פלסטיקה בע"מ, החזיקה בזכויות דיירות מוגנות בבית מלאכה לפלסטיק במשך 20 שנה וניהלה את העסק באמצעות החברה, שהייתה התובעת מס' 2. הנתבע, עורך דין במקצועו, העניק לחברה שירותים משפטיים במסגרת הסכם שכר טרחה. כאשר בעלי המושכר הגישו תביעת פינוי נגד התובע בבית משפט השלום בחדרה, הוא פנה לנתבעת לקבלת ייצוג. הנתבע הודיע לו כי אין צורך להגיש כתב הגנה עד שייקבע מועד לשימוע, דבר שאינו נכון. הדבר הוביל לפסק דין בהעדר המורה על פינוי התובעת. לאחר מכן הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין, אשר נדחתה. התובע, שנחרד מהאפשרות לאבד את פרנסתו, שכר עורך דין אחר שיגיש ערעור על פסק הדין ושילם לו 40,000 שקל בתוספת מע"מ. הערעור התקבל, ותביעת הפינוי נדחתה בסופו של דבר. התובעים דרשו מהנתבע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו עקב רשלנותו, אך הוא סירב. לאחר מכן הגישו התובעים תביעה נגד הנתבע בגין רשלנות מקצועית במתן ייעוץ משפטי. הנתבע טען כי לא התקיימו יחסי עורך דין-לקוח עם התובע וכי עצתו ניתנה באופן אקראי. עם זאת, בית המשפט מצא כי גרסת התובע לאירועים אמינה יותר וכי הנתבע עיין בכתב התביעה וסיפק ייעוץ משפטי שגוי, דבר המקים חובת זהירות. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע לשיהוי, שכן התובעים שלחו לו מכתב דרישה ומכתב התראה טרם הגשת התביעה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, ומצא את הנתבע התרשל בחובת הזהירות שלו. התובעים היו זכאים לפיצוי בגין שכר טרחת עורך הדין החדש ששולם לעורך הדין החדש, שהסתכם ב-43,207 שקל, וכן פיצויים לא ממוניים בסך 10,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם בעקבות פסק הדין לפינוי. כמו כן נפסקו לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. לפיכך, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 52,994 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, ו-10,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין.