ת"צ 21564-05-16

תקציר

המבקשים, נווה אופיר חברה לבנין ופיתוח בע"מ ואהרן חזן, ביקשו לאשר תובענה ייצוגית נגד המשיבים, בטענה כי רשלנותם ומרמתם גרמו לקריסתה של חברת קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ, וכתוצאה מכך נגרם למבקשים אובדן מוחלט של רכושם – שווי מניותיהם בחברה. המשיבים הגישו בקשות לסילוק על הסף, בטענה כי התביעה חסומה בזמן לפי חוק ההתיישנות, כי קיים הסדר קיים בבית המשפט שמנע את התביעה, וכי המבקשים נעדרי מעמד משום שתביעתם היא דווקא של החברה ולא עילת תביעה אישית. בנוסף, טענו המשיבים כי הבקשה לאישור נוסחה בצורה לקויה וחסרה בה פרטים מהותיים. בית המשפט הסכים עם המשיבים בעניין ההתיישנות, וציין כי האירועים שהולידו את תביעת המבקשים התרחשו בשנות התשעים, והמועד המאוחר ביותר לתחילתה של תקופת ההתיישנות היה בשנת 2004 עת הוגשה תביעה המפרטת את האירועים. תביעתם של המבקשים, שהוגשה בשנת 2016, הייתה אפוא הרבה מעבר לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. השופט דן בהרחבה בסוגיה, בהתחשב בטענת המבקשים כי לא היו מודעים לעובדות העומדות בבסיס תביעתם עד לאחרונה. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי מינוי מפרק לחברה וקריסת ערך מניותיה היו צריכים לעורר את חשדם של המבקשים ולהניע אותם לחקור את הנסיבות. אי ידיעתם של המבקשים את העובדות לא עלתה על תקופת ההתיישנות, ותביעתם נדחתה מבחינה פרוצדורלית. באשר לטענות הדחייה האחרות, השופט לא מצא לנכון לדון בהן, שכן סוגיית ההתיישנות הייתה דיספוזיטיבית. עם זאת, השופט נגע בהם בקצרה, והסכים כי הבקשה לאישור לא הוגשה די הצורך וחסרה בהירות, וכן כי המבקשים נעדרי מעמד, אך אין אלה עילות לדחייה בשלב זה. משכך, הורה השופט לדחות על הסף את בקשת האישור כנגד כל המשיבים בשל תקופת ההתיישנות, ופסק לכל קבוצת משיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.