ת"א 43119-02-15

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכות החזקה בנכס מקרקעין המכונה משק מס' 46 בבת שלמה. התובע, נכה וחסר תנועה עם אישה חולה מאוד, טוען כי השקיע סכום כסף ניכר בנכס, ועומד על זכותו להחזקה בלתי חוזרת, בין אם כבעלים רשומים ובין אם כדייר מוגן. בינתיים, הנושה מחזיק במשכון על הנכס הנובע מסכסוכים כספיים בהם מעורבים בני משפחתו של התובע. התובע מבקש פסק דין הצהרתי לטובתו וביטול צווי פינוי הקשורים לנכס. עם זאת, בית המשפט מוצא כי המסמך שהוצג כראיה לזכות החזקה הנטענת של התובע, מיום 26.3.2000, לוקה בחוסר אותנטיות. פסק הדין בוחן נסיבות שונות המטילות ספק בתוקפו של המסמך, לרבות היעדרו מרישומים רשמיים, סתירות בעדות התובע ועדויות בלתי מהימנות של עדים אחרים. בנוסף, בית המשפט מדגיש את הימנעותו של התובע מלהציג ראיות מכריעות ואת ההנחה כי ראיות אלה, אילו הוצגו, היו תומכות בעמדת הנושה. משהתובע אינו מצליח להוכיח את זכותו הנטענת בנכס, מתפוררים גם שאר יסודות טענתו. אשר על כן, בית המשפט דוחה את תביעת התובע ומורה לו לשאת בהוצאות הנושה, תוך ביטול הקפאת הליכי ההוצאה לפועל. פסק דין זה, שניתן בהעדר הצדדים, מסיים את התיק.