תלה"מ 49633-11-20

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב עתירה שהגיש אב תובע, המבקש משמורת על שני ילדיו הקטינים, בני 11 ו-13, וקובע הסדרי ראייה לאמו של הילדים, בת זוגו לשעבר. הבקשה מגיעה בעיצומו של סכסוך חריף וממושך בין ההורים הגרושים, אשר פגע באופן משמעותי במצבם הנפשי של הקטינים, חשף אותם למסרים קונפליקטואליים משני הצדדים ועשה עליהם מניפולציות לנקוט צד. מתוך הכרה בהשפעה הקשה של הסכסוך ההורי על טובת הילדים, בית המשפט דוחה את עתירת האב ומעדיף את טובת הקטינים. פסק הדין מדגיש את עקרון "טובת הילד", שמטרתו להגן עליו מפני ההשפעות המזיקות של התדיינות משפטית מתמשכת וניכור הורי. במקום להעניק משמורת למי מההורים, בית המשפט מקיים את ההסדרים הקיימים, ומחלק את זמנם של הילדים בין הוריהם, כפי שהוסכם בהסדר הגירושין. פסק הדין גם מורה על הפסקת ההליכים הטיפוליים הכרוכים במאבק המשפטי ומבטל מינוי עובד סוציאלי וסנגור לקטינים (אפ). ההחלטה נועדה להגן על הקטינים מפני מצוקה נפשית נוספת ולהעניק להם את השקט והילדות המגיעים להם, ללא קונפליקטים הוריים. בית המשפט קורא חגיגית להורים להפסיק את הלחימה ולשים בראש סדר העדיפויות את ההגנה והרווחה של ילדיהם.