ע"א 3684/98

תקציר

בתיק משפטי מורכב שעסק בשימוש בכוח קטלני על ידי חיילים במהלך ניסיון מעצר, עמד בית המשפט בפני אתגר האיזון בין שלום הציבור לקדושת חיי אדם. בתחילה, הרעיון שחיילים צריכים לעצור לאחר כל ירייה נחשב לא מעשי, בהתחשב בתנאי הלילה ובאיום הנתפס. למרות שהחיילים מילאו תנאים שהצדיקו שימוש בכוח קטלני – חוקיות המעצר, חשד לעבירה פלילית והיעדר חלופות – הדגיש בית המשפט כי גם כאשר הדבר מוצדק, יש לאזן בין כוח זה לבין הצורך לשמור על חיי אדם, תוך הימנעות מפגיעה מופרזת שאינה מידתית ביחס לסכנה הנשקפת מהם. נוהל מעצר א/2 התווה שימוש מדורג בכוח, תוך נקיטת זהירות וירי רק בעת הצורך. הודגש כי ירי בו זמנית של חיילים רבים הפר נוהל זה, המצדיק פסיקת רשלנות נגד המדינה. למרות שאחד השופטים טען לביטול החלטה זו, בנימוק של לחצים תפעוליים וסיכון מרצון של החשוד, הרוב תמך בקביעת הרשלנות. למשיב, שנפגע עם נכות משמעותית, נפסקו פיצויים; העתירה לצמצם זאת נדחתה. בפסק הדין נקבע כי מעשי החיילים, אף שבוצעו בתרחיש של לחץ גבוה, לא הקפידו על הזהירות הנדרשת, דבר המצדיק את אחריות המדינה ואת הפיצוי כלפי הנפגע.