פ"א 6849-04-14

תקציר

ערעורו של המערער על הרשעתו הפלילית נדחה. המערער טען כי יש להגן עליהם מפני עשיית צדק בשל הימנעותן של הרשויות מלהעניק להם רישיון עסק וכי כתב האישום נגדם מהווה אכיפה בררנית. השופט מצא כי אף אחת מהטענות הללו אינה מבוססת. השופט הבהיר כי הגנת הצדק חלה במקרים נדירים בהם תחושת הצדק נפגעת, ובית המשפט אינו יכול לסבול זאת. במקרה דנן, המערערת לא המציאה את כל המסמכים הנדרשים לקבלת רישיון, והתביעה הייתה צריכה להיות מופנית מנהלית, ולא במסגרת תיק פלילי. עוד קבע השופט כי החלטת הרשות להגיש כתב אישום נגד המערער אינה אכיפה בררנית כפי שטען המערער. הרשות לא הפלתה את המערער אלא אכפה את החוק באופן שוויוני. זאת ועוד, המערער לא הביא ראיות לאכיפה בררנית, וההחלטה להעמיד לדין לא התבססה על שיקולים שרירותיים כלשהם. מאחר שהמערער לא טען לחומרת העונש בערעור, גם השופט מצא כי אין צורך להידרש לסוגיה זו, אך ציין כי העונש סביר. לפיכך, הערעור נדחה במלואו.