דב"ע נה/28 - 4

תקציר

המקרה של ארגון עובדי המחקר במערכת הביטחון נ' ההסתדרות הכללית ואח' נסוב סביב ההכרה בארגון סגל המחקר כארגון עובדים מייצג לעובדי המחקר במערכת הביטחון, ובפרט לעובדי רפאל. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין הארצי לעבודה הייתה מהי "יחידת מיקוח" ראויה בהקשר זה. בית הדין הכיר בארגון כ"ארגון עובדים", תוך הכרה במילוי כל הדרישות, לרבות משך זמן בלתי מוגדר, תקנות ארגוניות, חברות אישית ומרצון, בחירות ומטרות מוגדרות. בית המשפט דחה טענות המערערות על חוקיות הקמת הארגון, והדגיש כי יש להתמקד במעמדו הנוכחי של הארגון. עוד נקבע כי אין למנוע הקמת ארגוני עובדים חדשים מחשש לשיבושים אפשריים ביחסי העבודה. לגבי "יחידת המיקוח" המתאימה קבע הרוב בבית המשפט כי עובדי המחקר במערכת הביטחון מהווים יחידה נפרדת. זאת, בהתבסס על המאפיינים הספציפיים של צוות המחקר, על ההכרה בייחודם ועל הבסיס העובדתי של הסכמים קיבוציים נפרדים לקבוצה זו. דעת הרוב הדגישה את הצורך להגן על חופש ההתארגנות תוך איזון עם זכויות יסוד אחרות, לרבות זכויות המעביד והציבור. סגן הנשיא אדלר הסכים עם התוצאה אך הציע נימוק אחר. הוא הדגיש את היעדר הראיות המספיקות ואת אופיו החריג של התיק. לדברי אדלר, ההסתדרות לא סיפקה ייצוג הולם לצוות המחקר. יתר על כן, ייחודם של אנשי המחקר וההקשר ה"מפעלי" הספציפי הצדיקו הקמת יחידת מיקוח נפרדת עבורם. משמעות החלטת בית המשפט היא הכרה בארגון עובדי המחקר כארגון העובדים היציג של כלל עובדי המחקר במערכת הביטחון. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המבקשים, בסך 5,000 ₪.